שלב ההברה: הפקת הצליל בצירוף תנועות, הגשר בין צליל למילה

הילד כבר מפיק את הצליל לבדו. אפשר לקפוץ ישר למילים? עדיף שלא. בין ררר נקייה בבידוד לבין "רכבת" יש מרחק גדול, ושלב ההברות מגשר עליו בהדרגה מחושבת.

למה הברות?

כי צליל לא חי לבד בדיבור אמיתי, הוא תמיד עובר אל תנועה או ממנה. המעבר הזה, הקו-ארטיקולציה, הוא בדיוק מה שעלול להשתבש במעבר מוקדם מדי למילים: הצליל המבודד היה מושלם, אבל ברגע שצריך לחבר אותו ל-a או ל-o, הלשון חוזרת להרגל הישן.

שלב ההברות מתרגל את החיבורים האלה באופן שיטתי: כל תנועה, כל כיוון וכל מבנה.

שלושת מבני התרגול

VC, תנועה ואז צליל: ar, er, ir, or, ur. הצליל סוגר את ההברה. לרוב זה מבנה נוח לפתיחה: הילד נשען על התנועה ומגיע אל הצליל מוכן.

CV, צליל ואז תנועה: ra, re, ri, ro, ru. עכשיו הצליל פותח, וזה קשה יותר: אין תנופה, וההפקה מתחילה מהצליל עצמו.

CVC, הברה סגורה חסרת משמעות: rak, rek, rit, rosh. הברות תפלות בכוונה: אין להן משמעות, ולכן אין לילד הרגל ישן לשבש אותן. זו הדמיה של מילה, בלי המטען של מילה אמיתית.

ולסיום, ערבוב של כולם, כדי לוודא שהמיומנות גמישה ולא תלויה בתבנית אחת.

למה ההברות מוצגות באותיות לטיניות?

ההברות מוצגות לילד בתעתוק לטיני (ra, ar, rak) ולא בכתב עברי, כי המטרה היא צליל, לא קריאה. ילד בגיל טיפול היגוי לא אמור להתמודד עם פענוח ניקוד באמצע תרגול מוטורי, והתעתוק ברור גם לילדים צעירים שעדיין לא קוראים, כשהמודל השמיעתי מוביל.

מתי עוברים למילים?

כשהצליל יציב בכל שלושת המבנים ובערבוב, כלומר כשהחיבורים עצמם הפכו אוטומטיים. ואז המעבר למילים פשוט הרבה יותר: הן בסך הכול הברות מוכרות שהתחברו.

שאלות נפוצות