אחרי שהאוזן יודעת לזהות את הצליל (העיצור), מגיע הרגע הגדול: הילד מפיק אותו בעצמו. עדיין לא בתוך מילה, אלא בבידוד.
איך זה קורה?
הילד לומד בעזרת הקלינאית מה צריך לעשות כדי להשמיע את הצליל הנלמד: מה עושה הלשון? מה עושות השיניים? מה עושות השפתיים? הוא מפיק בהתחלה בחיקוי ואחר כך באופן ספונטני. הוא לומד להקשיב לצליל שהוא מפיק ולשפוט - האם הופק נכון? אם כן - יופי! אם לא- למה לא? מה צריך לתקן? זהו שלב יסודי וחשוב מאוד. כך נבנה דפוס נקי, שיהיה הבסיס כשנחזיר את הצליל להברות ולמילים.
צלילים ממושכים, צלילים קצרים
יש בשפה צלילים שונים הנבדלים אלה מאלה במספר תכונות. יש צלילים שאופן הפקתם מאפשר להאריך אותם כמו שששש, ללללללל, ססססססס ויש צלילים שאופן הפקתם הוא קצר ומתפרץ, כמו ב, פ, ק...כדי לחזק את השליטה בהפקת העיצור לעתים יתורגלו צלילים ארוכים או קצרים, או חזרה מספר פעמים על אותו צליל. בכל הפקה הילד מקבל חיווי מיידי: מודל בינה מלאכותית ייעודי, שפותח לזיהוי הפקת צלילים בעברית, מזהה אם הצליל הופק נכון. כל הפקה נשמרת כהקלטה שהקלינאית יכולה להאזין לה ולאשר, כך שהשיפוט הקליני תמיד נשאר בידיים מקצועיות, והמשוב המיידי מאפשר לילד להמשיך לתרגל באופן עצמאי בלי לחכות לתיקון של מבוגר.
שאלות נפוצות
הילד מפיק את הצליל בבידוד אבל מאבד אותו במילים, זה נורמלי?
כן. המעבר מהפקה בבידוד למילה דורש מעבר של מספר שלבים, שנועדו לגשר על פער זה.
כמה חזרות צריך בשלב הזה?
תרגול יעיל נשען על הרבה חזרות קצרות. הקלינאית קובעת את כמות התרגול המתאימה לילד.
מה אם הילד מתקשה עדיין להפיק את הצליל?
לפעמים נדרשת יותר עבודה בקליניקה על מנח איברי ההיגוי, או למידת תכונות של העיצור לפני שניתן יהיה להתחיל בתרגול עצמאי. התוכנית נשלטת ומותאמת על ידי קלינאית התקשורת.